כל מעשיי ומסעיי הובילו אותי למקום שבו אני נמצא היום. זו מחשבה שהרהרתי בה השבוע. הביטוי לא עלה בדעתי כשהצטלמתי בבית לחם בלבוש סקוטי יחד עם הצופים של הכנסייה הסקוטית של ירושלים. לא נזכרתי בזה באמצע צרפת, כשרכבתי עם קבוצה של אנרכיסטים וגם לא כשהסתננתי דרך מחסום משטרה כדי להיכנס למאחז בהקמה. אבל חשבתי על זה השבוע שעמדתי מול שופט של בית משפט העליון וכל ערוצי התקשורת בישראל כשנרשמתי להתמודד לכנסת ישראל.
הכל התחיל בבחירות לפני כמה שנים, כשקראתי את רשימת המפלגות וראיתי אחת ששמה הפיראטים. רק השם סקרן אותי אז חיפשתי עליה מידע נוסף. מסתבר שגם התחברתי למצע שלהם בנושא דמוקרטיה ישירה והשתתפות הציבור. הנושא של לגליזציה של קנביס פחות עניין אותי, אבל עם השנים הנושא נעשה מרכזי פחות. לפני שהצטרפתי רציתי לצבור קצת ניסיון, אז התמודדתי על תפקיד נציג במינהל קהילתי בירושלים ועל תפקיד נציג באגודת הסטודנטים. מסיבות לא ברורות נבחרתי ליו״ר עמותת אגודת הסטודנטים. עם כל הניסיון שהיה לי, ניגשתי אל יו״ר המפלגה ודיברתי איתו. אני לא טוב בשיחות קרות אז הקמתי קבוצת קמפיין עם חבריי כדי לקבל קבוצת תמיכה. יו״ר המפלגה התרשם מפעילותי והציע לצרף אותי. השיחה התקיימה לפני כמה שנים כשנערכו בחירות מדי כמה חודשים. הוא אמר שהפיראטים פחות פעילים כשאין בחירות, ולכן ביקש שאדבר איתו לקראת הבחירות הקרובות. מאז הייתה ממשלה יציבה שהשלימה כהונה מלאה, דבר שקרה רק שבע פעמים קודם לכן. יהיו אנשים שלא יאהבו את העובדה הזאת בגלל הרכב הקואליציה הנוכחית. אני לא אהבתי את זה כי הייתי צריך לחכות זמן רב יותר להצטרף לפיראטים. אבל בניגוד לתחזיות של חלק ממפגיני קפלן, בסוף הכריזו על בחירות. יצרתי שוב קשר עם יו״ר הפיראטים ודיברנו על הקמפיין הקרוב. שמתי לב שמועד הגשת הרשימות חל בתאריך שונה מהרגיל (המועד אמור לחול 47 או 48 ימים לפני הבחירות), כנראה בגלל החגים. היו״ר אמר שהוא יהיה בחו״ל והציע לי להגיש את הרשימה. בשמחה לוהטת השבתי בחיוב, אך ביקשתי שמישהו נוסף יבוא איתי כדי שלא אגיש רשימה לכנסת ישראל לראשונה לבד. לאחר בירור בקרב פעילי הפיראטים הסתבר שרובם בחו״ל. תכננתי לנצל את מעט ימי החופש שיש לי מהעבודה כדי להגיע לרישום, אבל בזכות הקואליציה הנוכחית, הייתי במילואים, ויכולתי להגיע לכנסת במסגרת חופשה מהמילואים. ברגע האחרון יו״ר הפיראטים מצא מישהו שילך איתי, פרופסור דן אריאלי.
התהליך הבירוקרטי של רישום המפלגות ממש מאורפל. היו״ר ידע להגיד לי שאני צריך לאסוף את ספר הרשימות מתישהו לפני מועד הרישום. לא היה ידוע מתי, אבל בזכות הניסיון של היו״ר בבירוקרטיה הוא סידר לי אישור כניסה לקחת את החומרים במועד הנכון. כשהגעתי למקום שבו נרשמו המפלגות ישבה שם ביורוקרטית עייפה שהתעצבנה כל פעם שמישהו היה ניגש אליה. בכל מקרה, ניגשתי וביקשתי לקבל את החומרים. היא שאלה לאיזו מפלגה אני שייך, ואמרתי הפיראטים. התשובה העירה אותה והיא שמחה והתחילה לצחוק איתי. נרשמתי, ועל הדרך ראיתי שמות של הרבה מפלגות שלא הכרתי. יש 170 מפלגות רשומות, אבל רובם לא מגישים רשימה. בתוך החוברת היה USB וגם דפי רישום. היה אפשר לרשום מועמדים באמצעות אתר gov.il או על הנייר. בעבר לא היה אפשר לעשות זאת במחשב, עד שמפלגת הפיראטים הגישה ערעור. כששואלים אתכם מה מפלגת הפיראטים עשתה בעבר, דעו שזה אחד מהדברים. דבר נוסף שהיא עושה הוא לסייע בשמירה על השקיפות בקלפיות. לכל מפלגה מותר להציב נציג אחד כמשקיף בקלפי. בעבר היו סיפורים על קלפיות באזורים יותר בעייתיים שבהן הקשו על כניסת משקיפים. נגיד, נציג של מפלגת העבודה רצה להיות משקיף בבני ברק, אבל אמרו שכבר היה נציג מטעמם. זה היה שקר, מישהו פשוט תפס את המקום של מפלגת העבודה, אבל הבירוקרטיה לוקחת זמן. אז יו״ר הפיראטים הסב מיד את הנציג לפיראט, והוא הצליח להיכנס כמשקיף מטעם הפיראטים. למזלינו, מעט אנשים רוצים להשתייך למפלגת הפיראטים.
בלילה שבין 6 ל 7 בספטמבר עדיין הייתי במילואים, בשמירה בפילבוקס. בבוקר יצאתי לכיוון הכנסת. עדיין הייתי במדים כי חשבתי שאצטרך רק לקבל מקום בתור למחרת. בפועל ראיתי הרבה צלמים ומועמדים למפלגות הקטנות. העדפתי לא לספר לעיתונאים שאני מתמודד, כשהייתי על מדים. קיבלתי מקום לתור ואמרו לי לחזור באותו יום בשעה 17:00. לאחר שהתקלחתי והחלפתי ללבוש פיראטיים, שוב חזרתי לכנסת בשעה 17:00 כדי להירשם לקבל תור למחרת לרשום את הרשימה. שם פגשתי מועמדים כמו שרשר שהגיע עם לבוש של מלך וערימה של שטרות, שנראו לי אמיתיים. היה מישהו בחליפה עם סיכה שעליה היה רשום השם המפורש. וכמובן, אני הייתי עם כובע של פיראט. את כל אחד שאלתי לאיזו מפלגה הוא שייך ומה היא רוצה לקדם. שרשר המלך, האיש עם הכתר, היה פוסט-טראומטי ורצה לעזור לאנשים נוספים במצבו. האיש עם סיכת השם המפורש היה ממפלגת גן עדן ורצה להחזיר את גן עדן לפה, כמו שהיה בבריאת העולם. הסברתי לו שגן עדן היה סביב איראן, כך ממש כתוב בבראשית ב׳, י׳–י״ד. הוא לא אהב את זה. אמרתי למישהו אחר בהצלחה, והוא שאל אם אני בטוח שאני רוצה לאחל לו הצלחה. שאלתי מאיזה מפלגה הוא ומה היא רוצה לקדם. הוא אמר שמפלגת אורות השחר רוצה לקדם הגירה מעזה. שאלתי למה הוא לא הצטרף לעוצמה יהודית והשיב שלא קיבלו אותו. ראיתי נציג של הציונות הדתית. היה קל לזהות כי הוא פשוט נראה כמו סמוטריץ׳. עם משקפי שמש, פאות, כיפה גדולה, חולצה מכופתרת ואקדח גדול. דיברתי עם נציג של איחוד בני הברית, מפלגה של ערבים נוצרים. שאלתי אותו למה הם לא התאחדו עם המפלגות הערביות האחרות. הוא אמר שהערבים המוסלמים חזקים מספיק ולא צריכים לחלק מקומות ברשימה כדי להתאחד איתה. הרגשתי קצת רע, כי הבנתי שהם גם לא יכולים לקבל מקום משוריין במפלגות אחרות כערבי מחמד, כי יעדיפו ערבי מוסלמי מחמד. במהלך הזמן הזה הרבה עיתונאים צילמו אותי ואת המועמדים האחרים. יש כמה תמונות שבהן אני מופיע עם המועמד שרצה לעודד הגירה מעזה. אני מניח שזה מסוג הדברים שלומדים מניסיון, לשים לב מראש עם מי מצטלמים. יצאה תמונה טובה שלי עם הערבי הנוצרי. הוא רב חובל, אז היו כמה בדיחות על זה שאני פיראט ובכל זאת מדבר עם רב החובל. היו לי כמה ראיונות קצת מביכים. יו״ר הפיראטים אמר שהיה בסדר, אבל אני יודע שאני צריך עוד ללמוד לדבר מול מצלמה.
למחרת הגעתי לכנסת בשעה 11:00. בדרך הצטלמתי על האופניים עם דגל הפיראטים, כובע ותוכי. התחלתי את התהלוכה מסינמה סיטי. שם יש ספינה על הגג. משם רכבתי ברחוב קפלן דרך משרד החוץ אל הכיכר מול הכנסת. כשניסיתי להיכנס, אמרו לי שאסור לי להיכנס עם דגל הפיראטים ולא הספיק שאוריד אותו, הייתי צריך להחנות את האופניים בחוץ וגם להסיר את התוכי. רצו שאוריד את הכובע, אבל הראיתי לשומרים את האיש עם הכתר ואז נתנו לי להישאר עם הכובע. שם פגשתי את המועמדים מאתמול ומועמדים נוספים שלא הכרתי. היה נציג ממפלגת שמע שהיה עולה בריטי שאהב את מוסד המלוכה. הוא רצה שיהיה מלך בישראל, כי הלכתית כך המדינה היהודית צריכה להתנהל. שאלתי אם הוא רוצה שהאיש כאן עם הכתר יהיה המלך. הוא אמר שלא. הוא רוצה שיהיו בחירות בפעם האחרונה ומי שייבחר לראש הממשלה יהיה המלך, ובנו יהיה המלך הבא. גם פגשתי חברה שלי שעוזרת של מישהו ממפלגת ישר. הצעתי להצטלם ביחד והיא אמרה שהיא לא יכולה להצטלם עם בדיחות. היא ידעה שאני מתמודד לכנסת ומאוד הפריע לה שאני עושה צחוק מכל הקריירה שלה. היא עלתה לישראל והצטרפה לפוליטיקה כדי להשפיע לטובה על המדינה היהודית. היא לקחה קשה את מעשיי. אבל ברגע שהיא ראתה את דן אריאלי, היא סיפרה בהתרגשות שהיא מעריצה גדולה שלו. היא התנצלה בפניי ועשתה מה ש fangirls עושות כשרואות את הסלב שלהן.
בשעה 13:00 הכניסו אותנו לכנסת. היינו צריכים להפקיד אצל השומר כל הציוד הפיראטי חוץ מהחולצה והכובע. כנראה לא סמכו עלינו שלא נשתמש בציוד בכל מקרה. נעמדנו מול שתי ביורוקרטיות שעברו על כל המסמכים ווידאו שהכל תקין. אחרי זה העתיקו בכתב יד הרבה ממה שהבאנו. כל פעם שעשו טעות, קרעו את הדף והתחילו מההתחלה. המפלגות החדשות עם מימון גדול דאגו להגיע ראשונות לתור, כי מחלקים את האותיות לפי סדר ההגעה. כמובן שלמפלגות שכבר בכנסת שומרים להן את האותיות. כשחיכינו בחוץ לשופט בית המשפט העליון, העוזר שלו דיבר עם כל המפלגות ובדק איך להגות בדיוק את השמות. הסלוגן שלנו השנה הוא “הפיראטים — צפים לטוב”. רציתי להדגיש שזה em dash ולא סתם מקף, אבל לא הבינו. לאחר מכן ימים הגשנו ערעור, ועכשיו הלוגן שלנו מכיל em dash, כי אנשחנו אוהבים את ה AI.
נכנסנו לאולם והתיישבנו מול השופט העליון. הוא ישר זיהה את דן אריאלי ושאל אם המעשו רציונלי. דן קיבל כמה דקות לספר על המפלגה ולמה הוא מאמין בהשתתפות הציבור גם בין מערכות בחירות. הוא דיבר הרבה יותר טוב ממה שיכולתי, מאוד שמחתי שהוא הצליח להגיע. אחרי שיצאנו נתנו ראיונות להרבה ערוצים (בפועל הוא דיבר רוב הזמן). כמעט בכל ערוץ הכירו אותו אישית והעריצו אותו. לאחר מכן חזרתי הביתה וקיבלתי המון שיחות מחברים ששאלו אם זה באמת אני שמתמודד לכנסת. עניתי בחיוב לכולם.
עכשיו נשאר לי לעשות חוגי בית וראיונות לעיתונאים. בבחירות האלה קיבלתי מקום לא ריאלי במפלגת הפיראטים. אבל נראה איך ההרפתקה הזאת תתקדם. אולי בבחירות עתידיות כבר יהיה לי מקום יותר ריאלי.